מה זה שוקולטייר?

שוקולטייר הוא אדם המתמחה בהכנה, עיבוד וקישוט של מוצרי שוקולד. לרוב מדובר באיש מקצוע שעבר הכשרה בתחום, אך לא בהכרח.

האם חייבים ללמוד במוסד מקצועי כדי להיות שוקולטייר?

לא בהכרח. יש שוקולטיירים שלמדו לבד, דרך ניסוי וטעייה, קורסים דיגיטליים, קהילות מקצועיות ותשוקה לעשייה. כל אחד יכול להתחיל – גם בלי תעודה יוקרתית.

מה לומדים בקורס שוקולטיירים?

לומדים טכניקות כמו טמפרור, הכנת גנאשים, דקורציות משוקולד, עבודה עם תבניות ועוד. בארץ הקורסים לרוב נמשכים כמה חודשים, ובחו"ל הם לרוב אינטנסיביים יותר.

איך מתחילים ללמוד טמפרור?

אפשר להתחיל מקריאת מדריך מפורט באתר, לצפות בסרטונים ביוטיוב, או להצטרף לאקדמיה הדיגיטלית ללימוד מקצועי.

האם יש קהילה שאפשר ללמוד ממנה?

כן! יש קהילת שוקולטיירים בטלגרם שמאפשרת לשאול שאלות, לשתף חוויות ולקבל תמיכה מקצועית בכל שלב בדרך.

מיהו שוקולטייר?

8 ביוני
זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 15 ביוני

האם באמת צריך תעודה יוקרתית כדי להפוך לשוקולטייר?

אם תפתחו את ויקיפדיה, תקבלו הגדרה ברורה: שוקולטייר הוא אדם המתמחה בהכנה, עיבוד וקישוט של מוצרי שוקולד. (שוקולודאי בעברית תקינה)

במוסדות מקצועיים – כמו קורדון בלו – לומדים איך לטפל בחומר הגלם, לטמפרר (מה זה טמפרור?), להכין גנאשים, פסלים משוקולד, ביצים מבריקות לחג הפסחא, דקורציות עדינות ועוד.לימודים כאלה יכולים להימשך כמה חודשים עד שנה, לעלות עשרות אלפי שקלים, ולכלול גם התמחויות אצל שפים מקצועיים.

אבל האם כל מי שלמד את זה – הוא בהכרח שוקולטייר?והאם מי שלא למד – לא?

שוקולטייר מוזג גנאש לתוך תבנית שקופה ליצירת פרלינים – תהליך מדויק ומקצועי שמשלב אומנות וטכניקה.

על הדרך שלי

אני לא עברתי הכשרה יוקרתית כדי להתחיל. לא למדתי בבית ספר מקצועי. ואני לא בטוח בכלל שאני שוקולטייר.

למה? כי זה נשמע כמו טייטל גדול כזה – כמו "מהנדס תוכנה" למי שבנה אפליקציות מגיל 16 אבל לא עשה תואר.

אבל מה שכן – אני כן חי ונושם את זה. אני לומד כל הזמן. טועה, מצליח, מנסה שוב. הידע שלי נולד מתוך עשייה יומיומית, מתוך סקרנות, תחקיר ותשוקה אמיתית.

ובמהלך הדרך גיליתי משהו חשוב:

לא חייבים להתחיל עם תעודה יוקרתית או רקע מקצועי כדי להתאהב בתחום ולהתפתח בו. הידע המשמעותי ביותר שצברתי הגיע דווקא מתוך ניסוי וטעייה, מתוך התמדה, ומתוך תשוקה למה שאני עושה.

כל אחד יכול להתחיל – גם אם לא הכול ברור, גם אם אין הכשרה מסודרת. כי כשאתה קם בבוקר עם ניצוץ בעיניים ומוכן ללמוד מכל טעות – אתה כבר בדרך הנכונה.

ומה עם לימודים מקצועיים?

יש היום לא מעט מסלולים ללימודי שוקולטרייה – גם בארץ וגם בחו"ל. בארץ, הקורסים לרוב נמשכים כמה חודשים, בעומס של 9 עד 18 שעות בשבוע.לומדים שם את היסודות – כולל טכניקות כמו טמפרור, הכנת גנאשים, דקורציות – והכל לפי הספר.

זו יכולה להיות התחלה נהדרת – במיוחד למי שמחפש מסגרת מסודרת וכניסה מדורגת לתחום. אבל לפעמים, דווקא מתוך המסגרות הברורות האלה, חסר קצת מקום לחקירה, לטעויות, לניסוי – ולהתפתחות אישית. מדי פעם שומעים על תלמידים שיצאו מהקורס עם רצון גדול – אבל בלי מספיק ידע מעשי או הבנה עמוקה באמת.

בחו"ל – למשל בקורדון בלו – ההכשרות הרבה יותר אינטנסיביות. הן כוללות שעות רבות, התמחויות במטבחים מקצועיים, ושילוב בין יצירתיות לפרקטיקה. ההשקעה גבוהה פי כמה – אבל גם החוויה בהתאם.

ועדיין – גם זו לא הדרך היחידה.